הכול על הפריטים הבסיסיים שכל אחת ואחד צריכים בארון
בשנים האחרונות, אם רק תנסו להיכנס אל סניף של אחת מרשתות האופנה הגדולות, תיתקלו מיד בכניסה, בתצוגה שלא הייתה שם בעבר. מדובר בפריטי ה"בייסיק", מושג שהגיע כמובן מארצות הברית אבל חדר אל השפה העברית בששון מיוחד.
בייסיק – כשמו כן הוא. פשוט ובסיסי. אבל מה הופך בעצם פריט לבוש כזה או אחר לפריט בייסיק? המוחות הגדולים ביותר התחבטו בשאלה הזאת, ואין לה תשובה חד משמעית. כי כמו יופי, בייסיק הוא בעיניי המתבונן. עם זאת, ניתן בהחלט לנסות ולהגדיר את הטרנד הזה, בעיקר על דרך ההשוואה עם שאר המצאי בחנויות הביגוד. בייסיק, בהגדרה, הוא ביגוד לא חגיגי, אבל כן כזה שיש בו אמירה אפנתית מסוימת. הוא לא ייחודי, אבל חוסר הייחוד שלו מהווה גם הוא ייחוד, במיוחד כאשר משווים אותו לבגדיה של מי שמתהדרת בחוש אפנתי, אבל כזה שכל כולו מועתק מאוסף פרופילים באינסטגם.
בייסיק הוא טרנד שהוא אנטי טרנד. בעבר חולצת הטי הלבנה, משולבת עם ג'ינס, היוו ביחד את קומבינציית הבייסיק האולטימטיבית עבור גברים.
כשזה מגיע לנשים, התמונה מורכבת יותר, כי לאורך השנים המראה הבלתי-מוקפד, בלתי מיוחד, מראה של פועל מן השורה", כביכול, היה שמור לגברים בלבד, ומנשים נדרש עדיין להפגין הידור וייחוד. אבל גם זה, למרבה המזל, משתנה, וגם נשים יכולות להצטייד ואפילו להתגאות בפריטי בייסיק, כמו למשל גופיית ספגטי, טייץ, או מכנס בגזרת סקיני.
פשוט זה טוב
מהם קווי המתאר של טרנד הבייסיק הישראלי, ובמה הם שונים מאופנת הבייסיק העולמית? ובכן, כמו בתחומי השפעה אחרת, למה שרואים בטלוויזיה (והיום – ברשתות החברתיות) יש השפעה עצומה, אבל לא פחות מכך יש השפעה גם למזג האוויר ולתרבות הלבוש המקומית. מכורח הנסיבות, האקלים הישראלי מחייב הסתפקות בפחות מאשר יותר, במיוחד בקיץ כמובן. אבל החורף הישראלי גם הוא לא קיצוני במיוחד.
כלומר, בסופו של דבר, הלבוש הפשוט, מיעוט הפריטים שאופייני באופן היסטורי למלתחה הישראלית, הם משהו שמשתלב יפה עם טרנד הביסייק. למעשה, אם בוחנים את ההיסטוריה הלאומית לעומק, מגלים שהבייסיק היה קיים פה הרבה לפני שהמילה עצמה עשתה עלייה, מלוס אנג'לס להרצליה. הלבוש המקובל על העולים החדשים, בעליות השונות, היה בסיסי ופשוט מאוד, הן לגברים והן לנשים, וכל חיפוש בארכיון יעלה אלפי תמונות של חלוצים לבושים בדיוק באותם חולצות, מכנסיים ונעליים. לעתים אפילו אין הבדל כמעט בין הלבוש הנשי לזה הגברי.
כור ההיתוך של צה"ל גם הוא תורם לכך – כי הרי הדומיננטיות של הצבא בחייהם של כל ישראלית וישראלי גדולה בהרבה מהדומיננטיות של כל צבא מקביל בכל ארץ אחרת.
גם מי שלא עשה צבא מושפע כמובן מהאחידות הזו, בלבוש ובהתנהלות. החברה הקיבוצית, שבמשך שנים, עד התפרקותה, היוותה אולי את חוד החנית של הקיום הישראלי, גם ברמה הפנימית וגם כייצוג החוצה, נפנפה בדגל הבייסיק לפני שאפילו קיבוצניק אחד הכיר את המילה "טי שירט".
בקיצור, בייסיק ואופנה בישראל הלכו תמיד יד ביד. בשנים האחרונות, כאמור, הדברים חזרו אל המדפים באופן גלוי. אין אפילו ניסיון להסתיר את העובדה שעבור ישראליות וישראלים רבים – פשוט זה טוב.
בחזרה אל החיים האמיתיים
אחת ממילות המפתח כשמדברים על בייסיק, היא ה"קולור בלוק", כלומר – צבע אחיד. ברשת כמו "הודיס", למשל, ששמה את פריטי הבייסיק במקום גבוה ומרכזי, ניתן למצוא שוב ושוב את אותם פריטי הייסוד, בצבע ספציפי, ללא תוספות, עיטורים או קישוטים מיותרים.
בגישת ה"קולור בלוק" נעשה למעשה שימוש בשניים או שלושה צבעים, כאשר כל פריט בנפרד הופך למעשה לבלוק של צבע. זוהי דרך לא רעה להדגיש את הצבע, על חשבון מורכבות וגודש, ועבור כמעט כל אחת ואחד יש לכך כמה יתרונות. ראשית, אם פריט מסוים מתאים, ניתן לבחור בו בכמה צבעים, כך שנחסכת התלבטות מחדש בכל קנייה.
בעידן שבו מושג הבייסיק הפך כבר מקובל, אין שום בעיה לצאת שוב ושוב מן הבית באותו הפריט, בצבעים אחרים. הדבר מקובל ולגיטימי. שנית – עצם החזרה למקורות (במושגי אופנה, לא במובן התנ"כי) נותנת נקודות זכות למתלבשת. טייץ של הודיס, בצבע הנכון, הן בו בזמן נוחות, טבעיות ונעימות, ובמקביל – משתלבות עם טרנד מקומי ועולמי כללי של פשטות. הדבר נכון באותה מידה גם לטרנינג לגברים.
טרנינג לא צעקני, מושלם ומדויק, הוא פריט שאפשר לעשות אתו הרבה יותר מאשר לצאת לריצה.
למעשה, זאת בדיוק המטרה של טרנד הבייסיק: לאפשר לבני האדם להתמקד בעצמם, בחייהם האמיתיים והאותנטיים, מבלי הצורך לקבל כל הזמן אישור חיצוני על הטעם האופנתי יוצא הדופן שלהם. במובן זה, טרנד הבייסיק הוא ההיפוך של הטרנד ההיפסטרי. יש בו הבנה בוגרת שאין בעצם טעם לנסות להיות כל הזמן מיוחד, כי המחיר של הנסיון הזה יקר מאוד, גם כלכלית וגם נפשית. בסופו של דבר, כל אחת ואחד יודעת בתוך תוכה בדיוק מה היא שווה – אין לה באמת צורך להצהיר כל בוקר וכל ערב על מידת המעודכנות שלה.
טרנד הבייסיק הוא כמו אוכל של בית, הוא מחזיר אותנו הביתה, אל התשוקות האמיתיות שלנו, ואל זהותנו הראשונית והטבעית, שבמהלך הזמן נותרה אולי קצת מאחור.
